בלוגרים לעומת מבקרי אוכל. מרשמים חדשים? זה היה שם השולחן העגול בו השתתפתי בשבוע שעבר ב- Navarra Gourmet. חבל, אבל אין לי תמונות מהשולחן שלי אז הנחתי תמונה של השולחן בבוקר, הבלוגוספירה הגסטרונומית. מציאות מתהווה? בו מנואל גאגו, פיליפ רגול, מהתצפית הגסטרונומית; כריסטינה מרטינז, גרבנציטה; ג'ואן ג'ימנס, מחברת הספר "כיצד לבשל את המותג שלך; וחורחה גואיטאן מיומן הגורמה המחוזי וכלב הגורמה.
השולחן העגול שבו השתתפתי היה מורכב קרלוס Maribona מן סלסה דה Chiles מן Diario ABC; מיגל וילה, מקולינטה; העיתונאית הקטלאנית טנה קולדלוס (Club de Cuines y Siete Caníbales) רוברטו גונזלס, אל פינגו מ Diario Público ואנוכי מ- Directo al paladar.
היום רציתי להביא לך את הנקודות הבסיסיות שהגנתי במצגת שלי.
נאלצתי להירטב אחרי קרלוס מריבונה, שעשה התערבות רבה בקווי אלה מאיתנו שנמצאים בעולם הזה כבר זמן מה שאנחנו מכירים אותו. בעיקרון הוא הגן על ביקורת המזון כמטלה עבור מבקרי מזון מקצועיים. זה הכניס לנו ספירלה של דיון עיתונאי רחוק ממה שלדעתי היה צריך להיות הנושא המרכזי של הבלוגרים. למעשה, בקרב האנשים בחדר (אתה רואה בתמונה) היו עיתונאים רבים מכלי תקשורת אחרים, מאמרי מערכת, אל פאיס וכו '(אפילו אדם ישן (SIC)). הדיון אז נעצר בין מה שהיה כרוניקה לבין מה שהיה ביקורת.
זו גם לא תוכנית להביא לך תמלול מילולי של התערבותי, לכן אסכם זאת עבורך בנקודות, שלדעתי היו בסיסיות.
ראשית, לדעתי, מצאתי את זה מעניין לגרש כמה מהקלישאות שבלוגרים ומבקרי אוכל ידועים בהן. באופן זה, הפשיטו חלק מהזהויות השקריות שנחזות לקרב אותנו. אף אחד מהם לא כל כך טוב, והשני לא כל כך רע ולהיפך.
למעשה, לפעמים מבקרים ובלוגרים כאחד מוזמנים למסעדות או לשלוח דוגמאות מוצר וכו '. בכך שמריבונה עצמה תמכה ואמרה, לא מילולית, שמבקר גסטרונומי רע יהיה אדם שמשנה ביקורת לטובת מסעדה רק בגלל שהוא הוזמן. זו תהיה משכנתא לקריירה גבוהה מדי.
בסדר אחר של דברים עצרתי בהתקפה שנעשית בדרך כלל לבלוגרים שכותבים תחת כינוי. לרוב אנו מותקפים ואומרים שאנחנו פועלים מוסווים בכוונות חשוכות לנוחות האנונימיות . רציתי להצביע על כמה היבטים.
- ראשית, הבדילו בין האלמוני שכותב בתגובות שתוקף ללא מצפון. אנו אחראים לכך ועלינו לפעול נגדה.
- שנית, צריך להיות ברור שאדם אינו אנונימי מכיוון שהוא כותב עם כינוי. זה אנונימי אם זה לא ידוע. אבל לפינטקסו יש (יש לי) זהות שניתנת לי על ידי סגנון הטקסט, הדקדוק, הביטויים שלי, הדברים שאני כותב עליהם בדיוק כמו (השתמשתי כדוגמה). קרלוס מריבונה הוא קרלוס מריבונה כי הוא כותב על מסעדה בצורה הוא ידוע במה שהוא חושב על האחד על השני.
- שלישית, אנונימיות אינה נשק בפני עצמו, הנשק הוא הבלוג ויכולת השפעה, כמרשמים חדשים. ועל זה עלינו לשלוט תחת אמות מידה אתיות התנהגותיות.
ביחס לשאלה המדוברת אם אנו מרשמים, אני מציין כי אנו מהסיבות הבאות:
- הצורך במידע כיום גדול בהרבה מכל תקופה שחלפה בעבר.
- הגידול המתמשך של הבלוגים.
- חשיבות המדיה המסורתית בשיטות תקשורת חדשות המקרבות אותם לאזרחים תוך מתן צורות הכנסה חדשות.
ולבסוף סגרתי את נאומי בכמה מהמסקנות של קונגרס העיתונאות האחרון ברשת , שאורגן על ידי אוניברסיטת Complutense במדריד.
- הוויכוח בין בלוגרים ועיתונאים הסתיים. ניכר כי הבלוג הוא כלי תקשורת אחד נוסף וכי לעיתונאים רבים יש גם בלוג.
- בלוגים מביאים מגע של מציאות, כשהם מסופרים בגוף ראשון.
- הסובייקטיביות היא ערך עולה, ומשאירה בצד את האובייקטיביות המיתית.
