הקורא שואל אותנו על סוגי השמרים השונים וכן על השימושים של כל אחד מהם. נכון שלפעמים יש איזושהי בלבול בשמות: שמרים טריים, יבשים, כימיים וכו '.
שמרים הם תסיסים חיים, חיידקים אכילים, הנמצאים באופן טבעי באוויר ובאוכל. כך, אם נשאיר קמח עם מעט מים, בקערה מכוסה היטב, במקום חמים, במשך 12-24 שעות, נוכל לראות כי נוצר "קרום" שאינו אלא תסיסה טבעית. אם אנחנו רוצים היינו יכולים להשתמש בתסיסה הזו להכנת לחם. השמרים מגיבים כימית עם הסוכרים בקמח, מייצרים גז, וזה מה שגורם לבצק הלחם להתפחה.
בנוגע לסוגי השמרים , נוכל להבדיל בין כמה סוגים של הצגת מסחרית:
שמרים מכבשים : מה שמכונה בדרך כלל שמרי אופה, שמגיע בצורה של משחה מכבישה, שנקראת גם שמרים טריים, מכיוון שצריך לשמור אותה קרה, ויש לה תקופת תפוגה קצרה יחסית. כדי להשתמש בו צריך לדלל אותו במים לפני שמוסיפים אותו לקמח להכנת הלחם.שמרים כימיים : סוג מלכותי, כך שנבין אחד את השני. במציאות זה לא שמרים במובן הקפדני, אלא מדובר בתחליב כימי, המבוסס על ביקרבונט ורכיבים אחרים, שפעולתם הוא להגיב, במהלך האפייה בתנור, עם ביצה ושומנים של ייצור הביסקוויטים והעוגיות. גז שזה מה שהופך אותם לספוגיים. בעבר עקרות בית השתמשו בשקיות סודה, כמו שקיות "ליטאין", או שקיות "נמר", שבעצם היו זהות, או ישירות סודה לשתיה. יש לנו מידע נוסף וטיפים כיצד להכין ביסקוויטים בפוסט זה של פינטקסו.
שמרים טבעיים, לחוצים וגם טריים, פועלים לפני האפייה מכיוון שהם מתים על 50 מעלות. לכן, יש לתסס את הבצק לפני שמכניסים לתנור. שמרים כימיים, נהפוך הוא, פועלים במהלך הבישול, כך שהיא אינה משמשת להכנת לחם. זה משמש רק להכנת עוגיות, עוגות שזיפים וכמה סוגים של קאפקייקס.
ובכן, אני מקווה שהחלטתי לפתור את הספקות לקורא שלנו, וכמובן, לשאר קוראי "דירקטו אל פלדר".